ענף המשפט האזרחי העוסק בפיצוי אנשים שנגרם להם נזק על ידי אחרים — גם ללא חוזה ביניהם. הבסיס לתביעות על תאונות, פגיעות גוף ורשלנות.

מעשה או מחדל אסור לפי פקודת הנזיקין, המזכה את הנפגע בפיצויים. דוגמאות: רשלנות, תקיפה, הסגת גבול.

מי שביצע את העוולה וגרם לנזק. הנתבע בתביעת הנזיקין.

מי שנגרם לו הנזק. התובע בתביעת הנזיקין.

העוולה הנפוצה ביותר — התנהגות בלתי סבירה שגרמה נזק לאדם שהמזיק חב כלפיו חובת זהירות.

רשלנות של רופא, בית חולים או עוסק אחר בתחום הרפואה שגרמה נזק למטופל. מצריכה הוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל.

החובה המוטלת על אדם שלא לגרום נזק לאחרים בהתנהגותו. נבחנת בשני שלבים: האם קיימת חובה מושגית? ואם כן — האם קיימת חובה קונקרטית בנסיבות המקרה?

חובת הזהירות הקיימת ברמה הכללית בין סוגי מזיקים לסוגי ניזוקים (למשל: רופא–מטופל, נהג–הולך רגל).

חובת הזהירות הספציפית בנסיבות המקרה הנדון. ייתכן שקיימת חובה מושגית אך לא קונקרטית.

אי עמידה בסטנדרט ההתנהגות הסביר שנדרש. נמדד לפי מה שאדם סביר היה עושה באותן נסיבות.

הקשר בין מעשה המזיק לנזק שנגרם. מרכיב חיוני להוכחת עוולה — ללא קשר סיבתי אין חבות.

בדיקה האם ללא מעשה המזיק הנזק לא היה נגרם. הנוסחה: "אלמלא" מעשה המזיק — האם הנזק היה מתרחש?

האם הנזק בא בגדר הסיכון שעליו היה על המזיק להתגונן. מגביל את האחריות לנזקים צפויים בלבד.

אחריות שאינה תלויה בהוכחת אשמה. דוגמה: חוק פלת"ד — נפגע תאונת דרכים זכאי לפיצוי ללא הוכחת רשלנות.

אחריות המוטלת על מעסיק בגין נזק שגרם עובד שלו במסגרת עבודתו. המעסיק אחראי אף אם לא היה רשלן בעצמו.

כאשר מספר מזיקים גרמו יחד לנזק — כל אחד מהם חייב בגין מלוא הנזק. הניזוק יכול לתבוע כל אחד מהם בנפרד על הכל.

התרשלות מצד הניזוק עצמו שתרמה לנזקו. בית המשפט מפחית את הפיצוי לפי חלקו היחסי של הניזוק באשם.

הימנעות מלפעול כשהייתה חובה לפעול. לעיתים מחדל מהווה עוולה בדיוק כמו מעשה אקטיבי.

זכות המטופל לקבל מידע מלא ומובן על הטיפול הרפואי המוצע ולהסכים לו לפני ביצועו. הפרתה מהווה עוולה.

נזק הנגרם מהפחתת סיכויי הריפוי או ההחלמה עקב רשלנות רפואית. מוכר כראש נזק עצמאי בפסיקה הישראלית.

נזק בעל ערך כספי מדיד: הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום. ניתן לחישוב יחסית מדויק.

נזק שאין לו ערך כספי מדויק: כאב, סבל, עגמת נפש, פגיעה באיכות החיים. נקבע על ידי בית המשפט לפי שיקול דעת.

הסכום הכספי שמשולם לניזוק כדי להחזירו למצב שהיה בו אילולא הנזק. מטרתם פיצוי ולא ענישה (בניגוד לפיצויים עונשיים).

פיצויים המוענקים מעבר לנזק הממשי, כעונש על התנהגות חמורה במיוחד. נדירים בישראל ומצויים בעיקר בתביעות נגד חברות.

ראי נזק לא ממוני המפצה על הסבל הגופני והנפשי שנגרם לניזוק. אחד הרכיבים המרכזיים בתביעות נזק גוף.

מצוקה רגשית ונפשית הנגרמת מהפגיעה. ראש נזק נפרד מכאב וסבל, מתייחס לממד הנפשי-רגשי.

הכנסה שהניזוק לא הרוויח בפועל עקב הפגיעה, מיום התאונה ועד מתן פסק הדין.

הפסד הכנסות עתידיות צפויות לאורך שנות עבודתו הנותרות של הניזוק. מחושב בשיטת היוון.

כלל עלויות הטיפול הרפואי שנגרמו בשל הפגיעה: אשפוז, בדיקות, תרופות, פיזיותרפיה.

עלות טיפולים, תרופות ושיקום שהניזוק יזדקק להם בעתיד כתוצאה מהפגיעה.

עלות עזרה חיצונית שנדרשת לניזוק לצרכי יומיום עקב מגבלותיו: עוזר בית, מטפל, נהג. ראש נזק נפרד.

שיטת חישוב המביאה נזקים עתידיים לערכם הנוכחי, תוך לקיחת ריבית בחשבון. מבוסס על טבלאות היוון שנקבעו בחוק.

הפחתת גמלאות ביטוח לאומי (דמי פגיעה, קצבת נכות) מסכום הפיצויים שנפסק, למניעת כפל פיצוי.

נזק שנגרם כתוצאה מאי יכולת להוכיח תביעה עקב אובדן ראיות או אי שמירת רישומים רפואיים.

הגשת תביעה אזרחית לבית משפט לקבלת פיצוי בגין נזק שנגרם עקב עוולה.

המסמך הפותח את ההליך המשפטי. מפרט את עובדות המקרה, העוולות הנטענות וסכום הפיצויים המבוקש.

תגובת הנתבע לכתב התביעה, הכוללת הכחשות, טענות נגד וכל טענה מקדמית.

פרק הזמן שבסיומו לא ניתן עוד להגיש תביעה. בנזיקין: 7 שנים בדרך כלל; בתאונות דרכים (פלת"ד): 7 שנים; בנזק גוף לקטין: עד גיל 25.

עיכוב בלתי סביר בהגשת תביעה גם בתוך תקופת ההתיישנות, שגרם נזק לנתבע. בית המשפט עשוי לדחות תביעה בשל שיהוי.

החובה להוכיח את הטענות המועלות. בתביעה אזרחית — מוטל על התובע להוכיח את תביעתו.

רמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי: מעל 50% סבירות שהגרסה נכונה. נמוכה יותר מ"מעבר לספק סביר" הנדרש במשפט פלילי.

מומחה (רופא, שמאי, מהנדס) המובא לעדות בנושא מקצועי שדורש ידע מיוחד. עדותו נשמעת בחוות דעת כתובה ובחקירה.

מומחה ניטרלי שמינה בית המשפט כדי לאיין את ה"מלחמת המומחים" בין הצדדים. חוות דעתו בדרך כלל קובעת.

הסכם בין הצדדים לסיום התביעה ללא הכרעה שיפוטית. רוב תביעות הנזיקין מסתיימות בפשרה.

הליך רצוני ליישוב סכסוכים בסיוע מגשר מוסמך. אינו מחייב, והמגשר אינו מכריע — הוא מסייע לצדדים להגיע להסכם.

הליך חלופי בו הצדדים מסכימים מראש שפסיקת בורר מוסכם תהיה מחייבת — כחלופה להליך בבית משפט.

פנייה לערכאה גבוהה יותר לביטול או שינוי פסק דין. מוגש בדרך כלל תוך 45 יום מפסק הדין.

החלטת בית המשפט המסיימת את ההליך ומכריעה בין טענות הצדדים.

ערכאה ראשונה לתביעות עד 2.5 מיליון ₪. רוב תביעות הנזיקין הבינוניות נדונות כאן.

ערכאה ראשונה לתביעות מעל 2.5 מיליון ₪, וכן ערכאת ערעור על פסקי דין של בית משפט שלום.

שכר עורך הדין נקבע כאחוז מהפיצוי שייפסק — ללא פיצוי, ללא שכר. נפוץ מאוד בתביעות נזיקין בישראל.

חקירת עד או מומחה על ידי עורך דין הצד שכנגד, במטרה לערער את עדותו או לחשוף סתירות.

תביעה המוגשת על ידי אדם אחד בשם קבוצה גדולה של נפגעים בעלי עילה דומה. מקובלת נגד חברות ביטוח, חברות פרמצבטיות.

המוסד הממשלתי המנהל את מערכת הביטוח הסוציאלי בישראל. מעניק גמלאות לנפגעי עבודה, נכים, קשישים ועוד.

תאונה שקרתה בעת ובמסגרת העבודה, או בדרך לעבודה ממנה. מזכה בדמי פגיעה ובכיסוי רפואי.

תאונה המתרחשת בדרך הישירה לעבודה או ממנה. מוכרת כפגיעת עבודה לכל דבר ועניין.

מחלה הנגרמת מחשיפה ממושכת לגורמי סיכון בסביבת העבודה (אסבסט, כימיקלים, רעש). מוכרת כפגיעת עבודה.

תשלום של 75% מהשכר שמשלם ביטוח לאומי לעובד שנפגע בתאונת עבודה, למשך עד 12 שבועות בהם אינו מסוגל לעבוד.

קצבה חודשית לעובד שנפגע בתאונת עבודה ונותרה לו נכות צמיתה של 20% ומעלה.

קצבה חודשית לאדם שנכותו אינה ממקור תעסוקתי. מחייבת הוכחת אחוזי נכות מינימליים ואי יכולת להשתכר.

קצבה נוספת לנכה הזקוק לעזרת הזולת בצרכי יומיום. ניתנת על גבי קצבת נכות ותלויה ברמת הסיוע הנדרש.

שיעור הנכות הרפואית שנקבע על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, לפי תקנות קביעת דרגת נכות.

ועדה של רופאים המטעם ביטוח לאומי הקובעת את דרגת הנכות. ניתן לערער על החלטתה בפני בית הדין לעבודה.

זכות הניזוק לערער על קביעת אחוזי הנכות בפני בית הדין האזורי לעבודה. יש להגיש תוך 60 יום.

ערכאה שיפוטית מיוחדת הדנה בסכסוכי עבודה ובענייני ביטוח לאומי, לרבות ערעורים על החלטות ביטוח לאומי.

ראשי תיבות: פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חוק המחייב פיצוי אוטומטי לנפגעי תאונות דרכים ללא הוכחת אשם — על בסיס ביטוח חובה.

ביטוח שדין מחייב לרכוש. לגבי כלי רכב — ביטוח צד ג' לפי חוק פלת"ד. נסיעה ללא ביטוח חובה היא עבירה פלילית.

ביטוח רכב הנותן כיסוי רחב מביטוח חובה, כולל נזקים לרכב עצמו. אינו חובה על פי חוק.

ביטוח המגן על בעלי מקצוע (רופאים, עורכי דין, רואי חשבון) מפני תביעות על רשלנות מקצועית.

חוזה הביטוח בין המבוטח לחברת הביטוח, המגדיר את גבולות הכיסוי, החריגים ותנאי התביעה.

הסכום שמשלמת חברת הביטוח למבוטח בגין אירוע ביטוחי המכוסה בפוליסה.

כיסוי ביטוחי המשלם סכום חד-פעמי עם אבחנת מחלות מוגדרות (סרטן, אוטם לב, שבץ). אינו תלוי בנכות.

שירותי בריאות נוספים — ביטוח משלים שמציעות קופות החולים מעבר לסל הבסיסי. כולל ניתוחים, תרופות ורופאים פרטיים.

פוליסה המשלמת קצבה חודשית אם המבוטח אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה. חשוב כ"רשת ביטחון" כלכלית.

תקופת המתנה לאחר רכישת הפוליסה שבמהלכה אין כיסוי ביטוחי לאירועים מסוימים (לרוב 3–12 חודשים).

מקרה ספציפי שאינו מכוסה בפוליסה. חשוב לקרוא את החריגים לפני רכישת ביטוח ולפני הגשת תביעה.

ליקוי גופני או נפשי הנמדד באחוזים לפי תקנות קביעת דרגת נכות, ללא קשר לפגיעה התפקודית בפועל.

מידת הפגיעה בתפקוד הניזוק בפועל — בעבודה, בחיי היומיום. לעיתים גבוהה יותר מהנכות הרפואית הפורמלית.

נכות שאינה צפויה להשתפר. ניתנת לאחר שהמצב הרפואי התייצב ואין סיכוי לשיפור נוסף.

נכות לתקופה מוגדרת, בזמן שהניזוק עדיין בתהליך שיקום וצפוי לשיפור במצבו.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית. פגיעה נפשית חמורה הנגרמת מאירוע טראומטי. מוכרת כנזק בר-פיצוי בתביעות נזיקין.

פגיעה בבריאות הנפש הנגרמת מהמעשה המזיק — חרדה, דיכאון, PTSD. מוכר כנזק בר-פיצוי גם ללא פגיעה גופנית.

מסמך שכותב רופא מומחה המתאר את מצב הניזוק, הקשר הסיבתי לתאונה ואחוזי הנכות. מרכיב מרכזי בתביעה.

מומחה (לרוב רופא) המתמחה בהערכת נזקי גוף ואחוזי נכות למטרות ביטוח ומשפט.

תהליך החזרת הניזוק לתפקוד מרבי. עלות השיקום — גופני, מקצועי ונפשי — ניתנת לפיצוי בתביעת נזיקין.